פסק-דין בתיק סע"ש 21634-08-12

1.         התובעת הגישה תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין בניגוד לחוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשלום אובדן הכנסה בתקופת ההיריון ולאחריה, פיצויים עונשיים בגין אי קיום שימוע, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית ודמי הבראה, בסך כולל של 194,409 ש"ח.

2.         התובעת טוענת בתביעתה כי עבדה אצל הנתבעת בתפקיד מוכרת בחנות נעליים הממוקמת בעיר נתיבות, מיום 27/4/10 ועד ליום 29/6/11, ופוטרה מעבודתה מחמת היריונה ללא מתן היתר מאת הממונה בניגוד לחוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1958 (להלן: "חוק השוויון").

3.         הנתבעת הכחישה את טענות התובעת וטענה כי התובעת התפטרה מעבודתה, כאשר לא התייצבה לעבודתה, באמצע חודש 6/11, ומבירור שנערך עימה הודיעה התובעת כי החליטה לעזוב את העבודה מרצונה. עוד ציינה הנתבעת כי עובדת היותה של התובעת בהיריון, כלל לא עמדה על הפרק והסיבה לסיום העבודה הייתה עזיבת התובעת מרצונה, ככל הנראה בשל בעיות אישיות.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

4.         התובעת אם ל-3 ילדים, עבדה אצל הנתבעת בתפקיד מוכרת החל מיום 27/4/10.

5.         הנתבעת הינה חברה המפעילה חנויות לממכר נעליים, ובין השאר הינה בעלת חנות לממכר נעליים בעיר נתיבות.

6.         ביום 29/6/11, במהלך בדיקה אצל רופאת נשים אובחן כי התובעת נמצאת בשבוע ה-12 להיריונה (נספח א' לכתב התביעה).

7.         התובעת שהתה בתקופת מחלה החל מיום 31/5/11 ועד ליום 3/6/11.

            כמו כן, קיבלה התובעת אישורי מחלה עבור התקופה שמיום 26/6/11 ועד ליום 30/6/11 וכן מיום 3/7/11 ועד ליום 26/7/11 (נספח ב' לכתב התביעה).

תמצית טענות התובעת

8.         התובעת טוענת כי  באותו המועד בו התגלתה העובדה כי היא בהיריון (29/6/11), פיטר אותה מר הרוש, וזאת לאחר שהתובעת הודיעה לו על עובדת היותה בהיריון, כאשר מר הרוש הורה לגב' מורן אלקרט (להלן: "מורן"), גיסתה של התובעת, אשר עבדה עימה בחנות, להתקשר אליה ולהודיע לה שהיא מפוטרת.

            לטענת התובעת, ביקשה ממורן לדבר ישירות עם מר הרוש והודיעה למר הרוש שאסור לו לעשות כך, אולם מר הרוש ענה לה "אני לא רואה את החוק" (סעיפים 6-8 לתצהיר התובעת).

9.         אליבא דתובעת, על פי יעוץ משפטי שקיבלה, פיטוריה על ידי הנתבעת נעשו בשל עובדת היותה בהיריון, ולפיכך הינם מנוגדים לחוק עבודת נשים וחוק השוויון.

10.       התובעת תובעת פיצויי פיטורין, לרבות שכר עבודה עד ליום הלידה בפועל (16/1/12), שכר עבודה בגין 60 יום לאחר חופשת הלידה, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, פיצויין בגין פיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים ובניגוד לחוק השוויון ופיצויים עונשיים בשל אי עריכת שימוע.

תמצית טענות הנתבעת

11.       בפיה של הנתבעת גרסה שונה בתכלית. הנתבעת טוענת כי התובעת לא התייצבה לעבודה, באמצעו חודש 6/11, ומבירור שנערך עימה הודיעה התובעת כי החליטה לעזוב את העבודה מרצונה. לתובעת היו בעיות מבית עם בעלה והם שעמדו ביסוד החלטתה לעזוב את מקום עבודתה, מבלי להודיע על סיום עבודתה ומבלי לאפשר לנתבעת למצוא עובדת אחרת אשר תחליף אותה ותאפשר פעילות החנות.

            עובדת היותה של התובעת בהיריון, כלל לא עמדה על הפרק והסיבה לסיום העבודה הינה התפטרותה של התובעת וזאת בשל רצונה לסיים עבודתה, בשל נסיבות אישיות כאמור.

12.       לטענת הנתבעת, התובעת פנתה לאחר מספר חודשים בהם לא התייצבה לעבודה ודרשה זכויותיה, ובכלל זה פיצויי פיטורים, על אף שכלל לא פוטרה. רק אז, כחודשיים לאחר שעזבה, תלתה התובעת היעדרותה בחופש מחלה שניתן לה בשל היריונה, אך גם בחלוף תקופת המחלה לא שבה התובעת לעבודה.

            עוד טענה הנתבעת כי התובעת אף פנתה למשרד התמ"ת בכל הנוגע לפיטוריה, אלא שפנייה זו נעשתה מספר חודשים לאחר שהיא עצמה עזבה. השהות בפנייה למשרד התמ"ת, מלמד כי התובעת עזבה מרצונה וכלל לא פוטרה בשל הריונה ורק לאחר מספר חודשים ביקשה לעמוד על זכויותיה, בניגוד לדין.